יום אחד דוד ספלטר, אדריכל והנדסאי קרוב ל-40 שנה, החליט שהוא רוצה להפוך את האהבה שלו לתיקונים לפרויקט התנדבותי שנועד לסייע לאזרחים הוותיקים ולאימהות חד-הוריות. בראיון שערכתי עמו בנגריה הקהילתית החדשה, בין הרעש של ניסור העץ לבין כניסה של ילדים שפשוט לא יכולים להתרחק מהנגרייה - דויד סיפר לי על המיזם שלו.

אז איך הכול התחיל?

"דברתי עם אלי הוך, (תושב אורנית, רכז פעילות האזרחים הוותיקים במועצה), שיש לו כמה פרויקטים התנדבותיים ביישוב, על הקמת סיירת תיקונים שתיתן מענה מידי לאנשים מבוגרים שצריכים לעשות כל מיני תיקונים קטנים כמו למשל: לתלות תמונה, להתקין מדף או לתקן תריס שנשבר, ואין להם מי שיעזור להם. אלי התלהב מהרעיון. בהתחלה חששתי שיפנו אליי אנשים שלא באמת צריכים את העזרה שלי, אבל רוב הפניות הן כאלו שאני יכול לטפל בהן."

איך אנשים מגיעים אלייך? 

מתקשרים ישירות אליי. למשל הייתה אימא חד הורית שביקשה עזרה בהתקנת המדיח והייתה משפחה שקיבלה תרומה של ארון אבל הארון היה מפורק ועשוי מסיבית והברגים היו חסרים. נעזרתי בהרצל רומנו שהוא מתנדב בסיירת תיקונים, ובסופו של דבר, לאחר 4 שעות, הצלחנו לבנות את הארון. לאחר שפנייה מגיעה, אני קודם כל מברר אם אני יכול לעזור, אני מבקר במקום ובודק אם אני יכול לטפל בפנייה לבד או נזקק למתנדב נוסף. לדוגמה, כשיש בעיות חשמל, או נזילה, אני מבקש עזרה ממתנדבים שהם אנשי מקצוע." 

מה הן התגובות של המתנדבים שאתה נעזר בהם? 

"עובדים איתי כ-5 עד 6 מתנדבים וכולם תמיד נענים בשמחה רבה לכול בקשה ומגיעים מיד כשאני מבקש. אני משתדל מאוד להיענות לקריאה כבר באותו יום, לברר מה נדרש ואז לתאם מתי יבוצע התיקון. ההתנדבות גורמת לי (ואני מניח שלכל מתנדב) להרגיש טוב שאני יכול לעזור לאחרים ולכן בנוסף לסיירת התיקונים, אני מדריך בהתנדבות ילדים או מבוגרים שמגיעים לנגריה הקהילתית. אשתי גם מתנדבת בקהילה - היא הקימה את `מועדון ארוחת הבוקר'. 
מאז פתיחת סיירת התיקונים בסוף חודש יוני האחרון דויד מקבל קריאה לפחות פעם בשבוע... עד עכשיו הוא עזר בתיקון של ארון מפורק, תליית חפצי אומנות, החלפת שלבים בתריס, תליית מדף, תיקון נזילה באסלה בסיוע של אינסטלטור, תיקון שלושה כיסאות...".

והיד שלו עוד נטויה.